עמוד השדרה בגופנו מורכב מ-26 חוליות: 7 צוואריות, 12 באזור בית החזה, שאליהן מחוברות הצלעות, 5 באזור הגב התחתון וכן שתי חוליות בתחתית עמוד השדרה – חוליית הקצה ועצם העוקץ. בין כל שתי חוליות בעמוד השדרה ממוקם דיסק – מבנה עגול סחוסי ורך העשוי קרום סיבי וחומר פנימי בעל מרקם ג'לי המרפד את המרווחים בעמוד השדרה ומשמש כבולם זעזועים לריכוך השפעת תנועות הגוף על יציבות עמוד השדרה.
מה היא פריצת דיסק?
פריצת דיסק (Herniated Disc) היא מצב רפואי שבו מופעל לחץ על הרקמה העצבית סביב עמוד השדרה - על חוט השדרה העובר בתוכו או על שורשי העצבים שנוגעים בחלקו החיצוני של עמוד השדרה - וזאת בעקבות פריצה החוצה של החומר הסחוסי המצוי בין שתי חוליות בעמוד השדרה. בפריצת דיסק נוצר קרע בטבעת החיצונית של הדיסק הסחוסי והחומר המצוי בתוכו פורץ החוצה, ועלול לגרום ללחץ על הרקמה העצבית ולהתפתחות דלקת.
בשלב הראשון של פריצת דיסק, הטבעת הסיבית של הדיסק לרוב נמתחת ונחלשת. בשלב הבא היא נדחפת לבלוט אל מחוץ לקו החוליות של עמוד השדרה – לתוך תעלת חוט השדרה או לכיוון שורשי העצבים – שלב הקרוי 'בלט בדיסק' (Bulging Disc) או 'בקע בדיסק (Disc Protrusion). בהמשך הטבעת עלולה להתבקע והנוזל שבתוכה פורץ החוצה וגורם ללחץ או גירוי בחוט השדרה או שורשי העצבים. בהמשך נגרמת פגיעה וירידה בתפקוד העצב הסמוך לעמוד השדרה – תופעה הקרויה: "רדיוקולופתיה" שמלווה בתסמינים נוירולוגיים שונים שיפורטו בהמשך.
גורמים
גיל- הסיבה המרכזית לפריצת דיסק קשורה בתהליך ניווני הנגרם עם הגיל המתבטא בירידה בכמות הנוזל הג'לטיני המצוי בדיסק הבין-חולייתי.
נטילת משאות- סיבה נוספת קשורה באופן בו אנו נוטלים משקלים, לעיתים לא גבוהים ובאופן לא מבוקר.
עומסים מצטברים- למשל ישיבה ממושכת במנח "לא נכון" או עומסים חזרתיים במקום העבודה עשויים לגרום לבלט דיסק שבהמשך יתפתח לפריצה דיסק.
גנטיקה- מספרות עדכנית נמצא כי גם למרכיב הגנטי השפעה על הסיכוי לסבול מפריצת דיסק.
תסמינים
התסמינים האופייניים יכולים לכלול אחד או יותר מהבאים: כאבי גב, כאב בגפה, עקצוצים, תחושת רדימות בעור (נימולים), חום, "שריפה". במקרים מתקדמים עלולים להיפגע העצבים המוטוריים, מה שיגרום לחולשת שרירים ואפילו לשיתוק מלא. חשוב לזכור, שלפי ספרות עדכנית כ-65% מהאנשים סובלים מפתולוגית דיסק כזאת או אחרת והם כלל לא מודעים לקיומה.
אבחנה
ראיון- השלב החשוב ביותר באבחנה. אנחנו נדאג לאסוף את כל המידע הרלוונטי בהתאם לתסמינים בראיון קצר וענייני שייתן לנו את מרבית המידע החשוב באבחנה וטיפול בבעיה. כמו כן, הריאיון מהווה כלי בשלילת אבחנות מבדלות ומצבים מסכני חיים!
רנטגן/CT- אינם מהווים כלים אופטימאליים באבחון הבעיה אך עשויים לתרום ולסייע בשלילה של גורמים אחרים הקשורים בכאב גב תחתון כגון: זיהום, גידול או שבר בעצם. MRI - בדיקת הדמיה אשר מאפשרת לנו לזהות את מיקום פריצת הדיסק ולזהות את העצבים אשר נפגעו בעקבותיה.
חשוב לזכור: אתה ל-א הצילום שלך!!! מה שאובחן בצילום לאו דווקא משקף את התסמינים שלך ובוודאי שלא את חומרת הבעיה.
טיפול
ברוב המוחלט של המקרים הטיפול המתאים יהיה פיזיותרפיה. הפיזיותרפיסט ישאל את השאלות החשובות והרלוונטיות ביותר, יבדוק טווחי תנועה וכוח שריר ויעריך בכלים העומדים לרשותו את הטיפול המיטבי. על פי רוב, המשתנים אשר ישפיעו על אופי הטיפול הינם גיל המטופל, רמת גריות, התסמינים והמידע אשר יאספו בראיון, מצב בריאות כללית, רמת שיתוף פעולה ומטרות המטופל בשיקום. במקרים מורכבים יותר ושכיחים פחות ייתכן ותידרש התערבות של אורתופד עמו"ש ותינתן המלצה לניתוח.
ומה בטיפול?
הפיזיותרפיסט יעשה שימוש בכלים כגון: TENS, חימום מקומי, דיקור יבש, עיסוי, KT ועוד במטרה להפחית את גריות המטופל ולהקל על חומרת התסמינים. בשלב מאוחר יותר, המטפל ידאג להתאים את התרגילים המתאימים ביותר למטופל בהתאם לממצאים שנאספו בבדיקה כאשר המטרה העיקרית היא להחזיר את המטופל לשגרה בהקדם ובמקביל לצמצם אירועים דומים בעתיד. כמו כן, חשוב להיוועץ ברופא המשפחה על מנת ללוות את השיקום ובהתאם לצורך לרשום תרופות להורדת כאב וטיפול בדלקת.
פרוגנוזה
המחקרים האחרונים אשר ריכזו את המידע הקיים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שחלק ניכר מהבלטים ופריצות הדיסק נספגים ע"י תאים של מערכת החיסון בפרק זמן של עד שנתיים. לתרגול מותאם ושמירה על פ"ג מתונה בשילוב עם שינוי אורחות חיים השפעה מכרעת על הופעת תסמינים וכאבי גב תחתון לאורך השנים.